סמינר פריודיזציה בספורט
בתאריכים 10-11 בינואר 2018 במכללה האקדמית בוינגייט, באירוחם של המכללה האקדמית, מכון וינגייט,...

בולט בולט בולט!!! (צילום: Getty Images)מכל זווית שלא תבחנו את זה, בולט הוא ללא ספק מעורר העניין הגדול ביותר בהיסטוריה של האתלטיקה. לא הייתי שם, באליפויות העולם והמשחקים האולימפיים בתקופתם של קרל לואיס, מייקל ג'ונסון ועוד רבים טובים אחרים כדי שיהיה לי מקור השוואה, אבל כן הייתי שם בשנים של טייסון גיי, רנו לווילאני, ואלרי אדמס ויתר אלופי עולם ואתלטים ראויים. אף אחד מהם לא מתקרב לאהדה לה זוכה הג'מייקני הענק. במלון בו שוהה המשלחת הישראלית, שוהות כשליש מכמות המשלחות באליפות כולה, ביניהן המשלחות מארצות הברית, ג'מייקה, קנדה, ברזיל ובכלל כל יבשת אמריקה, מדרום ועד צפון. במבואה המובילה לחדר האוכל יש דוכן של הוועדה המארגנת, בו מארגנים פעילויות של מבחנים נושאי פרסים, החתמת עצומות נגד שימוש בחומרים אסורים, בחירות לוועדת האתלטים העולמית ועוד. הדוכן מאויש ע"י 3 מתנדבים נחמדים. אתמול במהלך ארוחת הצהריים, הגיע לחדר האוכל הענק והיחיד, שיאן העולם ב-100 מ' לארוחה שלו – זו שלפני הכתרתו. ביציאה מחדר האוכל התיישבתי על אחת הכורסאות הרבות המוצבות שם. הבחנתי שבאותו דוכן מדובר היו לפתע לא פחות מ-50 מתנדבים, לעומת השלושה הקבועים. בשלב מסוים אירע משהו שהעמיד את אלו שישבו ודרך את אלו שעמדו – בולט יצא מחדר האוכל. ההתנפלות עליו שווה צפייה. צילומים, חתימות על מחברות, חולצות, על חלק בגוף, מה לא. ההמולה נמשכה בקרבת המעלית, המאוד איטית יש לציין. לאחר שזה נכנס למעלית, ההמון התפזר כמו במאורת עכברים שהדליקו במרכזה אש. כעבור 5 דקות יצא מאותו חדר אוכל ג'סטין גטלין. אף לא אחד מ-4 המתנדבים ששהו במקום לא הפנה אליו אפילו מבט. הרשו לי לנחש שזה לא קרה כי המתנדבים האלו סולדים מאלו שנתפסו בעבר עם חומרים אסורים.

 

מהזווית המקצועית קשה היה להסיק משהו מחצאי הגמר. בולט ניצח במקצה הראשון ב-9.96 עם רוח פנים של 0.4 מ'/שנ' ועם מעידה קלה. במקצה הזה התלהב הקהל המקומי לא פחות מיקירם המקומי בינגטיאן סו שהיה ללבן נוסף שיורד מגבול 10 השנ' בקובעו שיא לאומי חדש עם 9.99 שנ'. גטלין שניצח במקצה השני עם 9.77, עשה זאת בסיועה של רוח גבית בעוצמה 0.9 מ'/שנ'. היה ברור שבגמר, כשהשניים יעמדו זה לצד זה, יצטרף הגורם הפסיכולוגי שמהווה פקטור לא פחות חשוב עבור אלו שמודעים למה עומד על כף המאזניים ולעובדה שעונה שלמה נבנית על כמה דקות (הריצה שאורכת פחות מ-10 שנ' הנה החלק העיקרי במכלול ההכנה באצטדיון, הקהל, המצלמות, הגימיקים המקומיים...).

למרות שמדובר בעניינים של מאיות השנייה, להבדלים בזמני התגובה לא הייתה משמעות גדולה מדיי. החלק הראשון של הריצה היה של גטלין באופן ברור. בולט הוא רץ שהחלק המסיים של הריצה הוא החלק החזק יותר שלו. גפי שגטלין עצמו העיד במסיבת העיתונאים אחרי, בשלבים הללו הוא כלל לא חש בבולט, מה גם שטייסון גיי רץ בין השניים. ברור לכולם שאיבוד שיווי המשקל של גטלין בסביבות המטר השמונים, הכריע את הריצה לטובתו של בולט. "מטרים לפני קו הסיום הוא (בולט, א.ב) נכנס לי לזווית העין", סיפר גטלין. בולט היה בטוח בניצחון לפי תגובותיו בסיום הריצה. הוא לא טרח להסתכל על הלוח שבישר כעבור זמן קצר שהוא המנצח עם 9.79 שנ', מאית לפני יריבו שהצמיד את עיניו ללוח התוצאות. מעניין מה חלף בגופו ברגע שהוא ראה את שמו של בולט עולה ראשון על הלוח? 9.80 שנ' הייתה תוצאתו של גטלין שרץ מייד להוריו שישבו קרוב לקו הזינוק של הריצה. כשלוח התוצאות הראה שאנדרה דה-גראס הקנדי סיים שלישי עם שיא אישי של 9.92 שנ', טרייוון ברומל האמריקני המשיך להסתכל על הלוח כדי לראות מה התוצאה שקבע (שלא כמו באליפות אירופה בציריך, בשנה שעברה, כאן לא הוצמד למספר החזה של האתלטים שבב, כך שלוקח מעט זמן עד שעולות כל התוצאות על הלוח). תארו לכם איזה פרץ שמחה יצא מגופו כשהוא ראה תחילה את שמו במקום השלישי, לפני הקנדי, עם תוצאה זהה לזו של הקנדי, הגם שליד שניהם, בשדה המיקום, נרשמה הספרה 3.

המשמעות של להיות אלוף אמיתי היא, בין היתר, לדעת להתייצב בזמן הנכון עם הדבר הנכון. בולט ידע שגטלין היה טוב ממנו השנה בכל ריצה, גם אם הם לא נפגשו עדיין. אבל לנוכחות שלו יש השפעה של מעבר לריצה עצמה. יש לו סוג של הרתעה שמקשה על האחרים. גטלין כנראה לא סתם איבד את שיווי המשקל שלו, דווקא בגמר. הוא איבד אותו כי בולט רץ באותו מקצה, כי רוחו של בולט נשבה שם, כי הוא יודע ומכיר את הסיומת של הפנומן הג'מייקני, ופתאום אחרי 80 מ' הוא רצה שהדבר הזה יסתיים. הוא כבר ראה עצמו עומד על ראש דוכן המנצחים, הרי רוב התוצאות שלו השנה היו טובות מאלו של בולט. אבל כרגיל כמעט, והיה מי שאמר זאת טוב ממני, קיים סוד בעזרתו ניתן יהיה לנצח את בולט במעמדים הקובעים, ואותו איש טרם גילה.

פאידק עם תואר עולמי שני והשלישי בהיסטוריה לעשות זאת (צילום: Getty Images) 

שני פולנים וטג'יקיסטני

פאבל פאידק הפולני שמר על תוארו העולמי ביידוי פטיש עם שתי יידויים מעל 80 מ', כשהטוב שבהם היה 80.88 מ'. בניסיונו השני הפולני פסל, אבל האדישות שליוותה את יציאתו מהכלוב יכלה להעיד או על כך שהוא מנסה להפגין זאת אך ורק כלפי יריביו, או שאולי הוא יודע מה שאחרים לא – שאחד היידויים יכנס שיחלוף על פני אלו של כולם. בניסיון השלישי זה קרה. 80.64 מ' הקפיצו אותו לראש הטור, ממנו לא חזר. בכך הוא היה ליודה השלישי בהיסטוריה ששומר על תוארו. כששלושה מהיידויים שלו היו הטובים בתחרות, לא היה ספק בידי מי הכוח במקצוע עם ניצחון בהפרש של 2.33 מ' מסגנו דילשוד נזארוב שהיה לטג'יקיסטני השני בהיסטוריה שזוכה במדליה עולמית (גם לפניו היה זה יודה פטיש שזכה פעמיים בתואר העולמי – אנדריי אבדו-ואלייב) עם 78.55 מ'. למעשה כבר בסיבוב השני, בו יידה את הפטיש ל-77.61 מ', עלה נזארוב למקום הראשון, ממנו, כאמור, נשר בסיבוב הבא. את התוצאה הטובה שלו השיג בניסיון החמישי. בסיבוב האחרון גבר קצב פעימות לבו כשהפטיש אותו יידה וויצ'יץ' נוביצקי הפולני, נפל באזור היידוי שלו, אבל כנראה שרווח לו מאוד לראות שהתוצאה של הפולני זהה לשלו. נוביצקי דורג שלישי כי תוצאתו השנייה בטיבה בתחרות הייתה פחות טובה מזו של הטג'יקיסטי.

"למדליה יש טעם מתוק בהרבה בגלל שהשותף שלי לחדר זכה בארד", ציין האלוף המאושר.

את הקהל שהגיע בערב הזה לראות את בולט, שעשע במיוחד אירוע שעבורם ייזכר כנראה יותר מהמדליה של פאידק. המכונית הקטנה הנשלטת בשלט רחוק ונועדה להחזיר במהירות של הפטיש לאזור הכלוב, פגעה באחד מהשופטים המציבים את המוט עם המדיד האלקטרוני למדידת המרחק, ואשר גרמה לנפילתו.   

 

 קובאקס לא חלם לפני מספר שנים שהוא יהיה ממשיך הדרך האמריקנית בהדיפת כדור ברזל (צילום: Getty Images)

ממשיך הדור האמריקני

ג'ו קובאקס, האמריקני הוא ללא ספק ממשיכה של מסורת אמריקנית מרהיבה במקצוע הדיפת כדור ברזל, בו זכה לראשונה בתואר העולמי בתוצאה 21.93 מ'. ההודף בן ה-26 הוביל כבר אחרי הסיבוב הראשון עם 21.23 מ', אלא שאלוף העולם פעמיים ברציפות וסגן האלוף האולימפי, דייויד סטורל הגרמני לא התכוון לוותר לו בקלות.בסיבוב השלישי הוא עקף את האמריקני עם 21.46 מ'. בסיבוב השלישי עקף את שניהם אודיין ריצ'ארדס הג'מייקני עם השוואת השיא הלאומי 21.69, אותו קבע בעת שזכה במשחקי פאן אמריקה לפני כחודש. בסיבוב הרביעי, לאחר הפיכת סדר ההודפים הגיעה הפתעה נוספת, הפעם מכיוונו של טום וולש, אשר מהמקום השישי שיחרר הדיפה של 21.58 ועלה למקום השני עם שיא לאומי ניו-זילנדי חדש. התגובה של קובאקס לא איחרה לבוא. עם 21.67 מ' הענק מפנסילבניה עקף את הגרמני והוריד את הניו-זילנדי למקום השלישי, אבל רק התקרב לריצ'ארדס בן ה-27. הסיבוב החמישי קבע למעשה את סדר עמידתם של המדליסטים על הפודיום. תחילה היה זה קובאקס שהדף את הכדור ל-21.93 מ', ואחריו גם סטורל עקף את ריצ'ארדס ב-5 ס"מ, אבל כאן נגמר הסיפור של האליפות. קובאקס החזיר לאמריקנים את התואר אחרי הפסקה בת 4 שנים בהן סטורל שלט. לרשומות יאמר שההודפים שהיוו עבורו סוג של השראה – הופה וקנטוול – העפילו לגמר. אלוף העולם מ-2007 (הופה) סיים חמישי עם 21.00 מ' והאלוף מ-2009 לא התייצב לגמר לאחר שנפצע קלות במהלך תחרות המוקדמות.

 

לא מזמן, כשהפך למועמד ראוי לזכייה בתואר, נזכר קובאקס באחת ממסיבות העיתונאים שהתקיימו אתו היכן היה בפעם האחרונה שהתקיים גמר הדיפת כדור ברזל באצטדיון הסיני הלאומי – קן הציפור: "בפיג'י. גדעתי עצים ובניתי בתים לתושבים המקומיים. בערב היינו צופים בטלוויזיה במשחקים האולימפיים. באותם ימים הייתי יותר בעניין של פוטבול, למרות שתמיד אהבתי אתלטיקה. אני זוכר שצפיתי בכריסטיאן קנטוול ובריסה הופה באותם משחקים, ואני חייב לציין שמעולם לא דמיינתי, אז, שיבוא יום ואתחרה יחד אתם באותה נבחרת, באותה תחרות ובאותו אצטדיון אולימפי". עכשיו האיש החזק מפנסילבניה כבר עונד לצווארו מדליית זהב ראשונה מהתחרות הבינלאומית הגדולה החשובה הראשונה בקריירה שלו.

אניס-היל ציפתה לפחות, עשתה הרבה יותר (צילום: Getty Images) 

סיפור בריטי

יקירת הבריטים, ג'סיקה אניס-היל חלמה, לפני האליפות, במקרה הטוב, על הארד. היא גם לא התביישה להגיד זאת. לא מזמן ילדה את בנה בכורה רג'י, ואחרי עבודה מאומצת מאוד של החודשים האחרונים, היא לא חשבה שתוכל לזכות מיידית שוב בזהב, אבל גם על המקרה הזה ייאמר מחשבות לחוד ומציאות לחוד. במציאות האלופה האולימפית שזכתה גם במדליית הכסף באליפות העולם 2011 בדאגו, החזירה לעצמה את התואר בו זכתה לראשונה ב-2009 בברלין.

שלושת מקצועות היום השני בתחרות הקרב 7 הצמודה נפתחו בסערה. קטרינה ג'ונסון-תומפסון הכישרונית וצוות השופטים חזרו והביטו על קרש הקפיצה לפני בור הרוחק. אחרי שהבריטית הצעירה פסלה בשני ניסיונותיה הראשונים, על הניסיון השלישי והאחרון היא הלכה בכל הכוח. בלי מחשבות מיותרות על 'העיקר שתהיה תוצאה', אלא ללכת על התוצאה הטובה ביותר שניתן יהיה להשיג. על הכף מונח התואר העולמי. הבריטית הצעירה ידעה שמקצוע הקפיצה לרוחק אמור להעניק לה ניקוד משמעותי וקרש קפיצה, תרתי משמע, בדרך לזהב המיוחל. אבל שאיפות לחוד וביצוע לחוד. הנחיתה הייתה אמנם בסביבות ה-6.85, אולי אפילו 6.90, אבל החלק הקדמי של סוליית הנעל הותיר עקבה ב'פלסטלינה' של הקרש ועל זה שופטים לא אמורים לוותר וכך אכן היה. כמות ההילוכים החוזרים בטלוויזיה רק מצדיקה את החלטתם. 0 נק' במקצוע שאמור היה לתת לה את המירב גמר את סיפור האליפות מבחינתה. אחרי תחרות הטלת הכידון ג'סיקה אניס-היל הבריטית הובילה עם 5706 נק', שנייה הייתה נאדין ברוארסן ההולנדית עם 5620 נק', 8 נק' לפני בריאן תייסן-איטן הקנדית, ואילו לורה איקאוניס-אדמידינה דורגה רביעית עם 5606 נק'. השיא האישי הטוב מבין הארבע ב-800 מ' שייך לבריטית. 86 נק' ב-800 מ', בהתחשב, בקירוב, בתוצאותיהן של היריבות הללו קובע שצמצום הפער יכול להיעשות רק בהפרש של למעלה מ-5 שנ'. לא זו בלבד שאניס-היל לא חשבה לרגע לתת להן סיכוי, היה לה מאוד חשוב לסיים את האירוע המסיים עם ניצחון במקצה שלה בריצה. תייסן-איטן הובילה ב-740 מתוך 800 המטרים, אבל הבריטית לחצה בסוף, עקפה אותה וחצתה את קו הגמר בהתרגשות עצומה. אגב, ההפרש ב-800 בין אניס-היל לברוארסן שקבעה 2:16.58 היה למעלה מ-6 שנ' ואף "עלה" להולנדית במדליה. הקנדית שקבעה 2:11.52 סיימה כסגנית אלופת העולם, ואילו איקאוניס-אדמידינה הלטבית זכתה בארד עם שיא לאומי חדש (6516 נק'), בהקדימה את ההולנדית ב-25 נק'.

ג'ונסון-תומפסון פישלה דווקא במקצוע החזק שלה (צילום: Getty Images) 

ה-400 האיכותיים בהיסטוריה

מוקדמות ה-400 מ' היו ללא ספקר האיכותיים שנראו אי פעם בהיסטוריה של הסיבוב הראשון באליפות בינלאומית כלשהי. מלבד שלושת המנצחים שעלו אוטומטית (במקצה החמישי יוסיף הבריטי, גרדינר מהבהאמה ונורווד מארה"ב עלו עם 45.24, 45.26 ו-45.53 בהתאמה), המפסיד האיטי ביותר עלה לחצי הגמר עם 45.08 שנ'. האיכות הפתיעה, כנראה, אפילו את פאבל מסלק הצ'כי, אלוף אירופה 2012 ואלוף העולם באולם 2014, שקבע 45.16 שנ' ונותר מחוץ לתמונת חצי הגמר. ארבעה שיאים לאומיים, שיא יבשתי וחמישה שיאים לאומיים היו מנת חלקו של הסיבוב הראשון ב-400 מ'.

הפתעות קיבלנו גם בחצי גמר 400 משוכות גברים כאשר רצים כמו ג'וני דאץ' האמריקני (48.74), אל.ג'יי ואן זיל הדרום אפריקני (48.89), קארים חוסיין השוייצרי (48.59) וחאווייר קאלסון הפורטו-ריקני (49.36) נותרו מחוץ לגמר.